הצורך בגיוון מגדרי בדירקטוריונים

בשנים האחרונות קיים עניין גובר בקרב חברות ומשקיעים בתחום ה-ESG (Environmental, Social, Governance - חברה, סביבה וממשל) ובתוך כך גובר העיסוק בנושא גיוון בכללותו וגיוון מגדרי בפרט. תחום חשוב במיוחד הוא תפקיד הדירקטורים בחברות ציבוריות. למרות העובדה כי נשים מהוות מחצית מהאוכלוסייה, הן היו מיוצגות היסטורית בתת-ייצוג בדירקטוריונים של חברות. עם זאת, הדברים משתנים ויותר ויותר דירקטוריות מתמנות לדירקטוריונים של חברות ציבוריות. לפי דו"ח ה-OECD משנת 2021, ביותר ממחצית החברות הציבוריות קיימת התייחסות לגיוון המגדרי על- ידי קביעת מכסה של נשים בדירקטוריון או המלצה לגילוי על הגיוון המגדרי בחברות. 

בנובמבר 2022 פרסמה הרשות לניירות ערך הצעה להערות הציבור, לתיקון תקנות העוסקות בגילוי המידע אודות הגיוון המגדרי בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, קרנות נאמנות וחברות ניהול תיקים גדולות. תיקון התקנות נועד לתמוך בהגדלת שיעור הנשים בדירקטוריונים ולשקף את המידע אודות הגיוון לציבור המשקיעים.

מידע זה יאפשר למשקיעים לקבל הבנה טובה יותר על גישתן של החברות הנסחרות בבורסה לגיוון בדירקטוריון, בעת שהם מוודאים כי יש לחברות אלו הגמישות לקבל החלטות המשרתות באופן מיטבי את בעלי המניות.

להלן ההשוואה בין ישראל לארה"ב:

ארה"ב

במהלך שנת 2021 נוספו 456 דירקטורים בלתי תלויים חדשים - גידול של 10% משנת 2020 והמספר הגבוה ביותר מאז 2004. חברות ציבוריות בארה"ב הוסיפו את הדירקטורים המגוונים ביותר לדירקטוריונים שלהן בשנה האחרונה, כאשר כמחציתם אפרו אמריקאים, אסייתיים או הודים, ו- 43%  מהדירקטורים הבלתי תלויים הינן נשים.

30% מחברי הדירקטוריון הינן נשים, בהשוואה לכ-28% בשנה הקודמת וכ-16% בשנת 2011.

96% מהדירקטוריונים כוללים אישה אחת או יותר, זאת בהשוואה ל-58% בשנת 2011.

36% מהדירקטוריונים כוללים ייצוג של שלוש נשים ו-36% כוללים ארבע נשים ויותר, זאת בהשוואה לשנת 2011, בה רק 18% מהדירקטוריונים כללו שלוש נשים או יותר.

בישראל

נכון לשנת 2021, בבורסה לני"ע בתל אביב נסחרו 571 חברות (לא כולל דואליות), בהן מכהנים 3,862 דירקטורים, מתוכם 990 נשים (25.6%). רק ב־14 חברות יש רוב נשי בדירקטוריון, ואילו ב־22 חברות אין ולו אישה אחת במועצת המנהלים.

עוד ניתן לומר כי בחברות הציבוריות בישראל הנשים הן לרוב דח"ציות על תקן "אחד מהמין השני" כפי שנקבע בתקנות ניירות ערך, ומהוות 6% בלבד מהיו"רים בחברות הנסחרות במדד תל אביב 125.

יתרה מכך, הרשות לניירות ערך רואה חשיבות גדולה בנושא הגיוון, ולכן הקימה באוקטובר 2021 את פורום +35 שתפקידו בין היתר להעלות את המודעות בגופים המוסדיים, בציבור ובעיקר בקרב החברות. כיום, רק חמישית מכלל החברות בבורסה עומדות ברף 35% נשים בדירקטוריון שהגדירו בפורום.

למעשה, ישראל נמצאת במקום ה־25 מתוך 44 מדינות (כולל מדינות מחוץ ל- OECDכמו סין, הודו וברזיל) בשיעור הנשים בדירקטוריון בחברות הציבוריות הגדולות. מדובר בירידה של שבעה מקומות בתוך חמש שנים.

חשיבותו של הגיוון

עבודת הדירקטוריון היא בין היתר להתוות את מדיניות החברה, לקבוע את תוכניות הפעולה, העקרונות וסדרי העדיפויות. עבודה זו אינה סוליסטית באופייה ואינה מוטלת על יו"ר הדירקטוריון לבדו, אלא עבודה של כלל חברי הדירקטוריון המשתתפים. הגיוון בין גברים לנשים מאפשר דיאלוג הכולל פידבקים ואיזון חוזר דווקא כאשר ישנן אי הסכמות בין צוות הדירקטוריון. בנוסף, מתוקף הפרספקטיבה השונה, הוא מעודד חשיבה ופתרונות "מחוץ לקופסא" המביאים לפתיחות ולנקודת מבט שונות, אשר סוללות את החברה לקבלת החלטות טובות יותר אשר תוביל לביצועים מוטבים.

גיוון מגדרי אינו עוד בגדר של סיסמה ריקה, ונכון לשנת 2022 יותר ויותר חברות רואות בגיוון כאסטרטגיה להצלחה הארגונית ותרומה חיובית על הממשל התאגידי בארגון. הגיוון של נשים בדירקטוריון מביא עמו אפיקי חשיבה שונים ומייצר הזדמנויות חדשות לתאגידים. השונות בין גברים לנשים מפרה ותורמת לסביבת עבודה מגוונות יותר אשר מעודדת יצירתיות וחדשנות, ולמעשה מגדילה את היקף המשאבים האיכותיים של הארגון לצורך הצלחה עסקית וכלכלית. 

לסיכום, הגדלת הייצוג של נשים בתפקידי מנהיגות ובמיוחד כדירקטוריות בחברות ציבוריות, חיונית לגיוון, לקבלת החלטות אפקטיבית וביצועים טובים יותר של החברה. זה תהליך איטי אך יותר ויותר דירקטוריות מתמנות לתפקידים אלו בחברות ציבוריות. מחובתנו להמשיך לתמוך ולקדם מינוי של דירקטוריות בחברות הציבוריות כדי ליצור תרבות ארגונית מכילה ומגוונת יותר.